Vayedaber

הלכה: כְּתִיב וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָֽקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. אֵין לִי אֶלָּא בְרֹאשׁ הָעָם. בְּסוֹף הָעָם מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר כָּֽקְדוּ וּפָֽקְדוּ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִי מֵאִיר צְוַוח לְסוֹפֵי דְחֶבְלָא רֵישֵׁיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דר''מ צווח לסופי' דחבלא רישיה. היה קורא לסופו של חבל ג''כ ראשו דכל אחד ראש וסוף נקרא וה''נ תרווייהו ראש העם נקראין וכדמייתי ראיה לקמיה:

גמ' ת''ל פקדו. הוי מצי למיכתב פקדו דהא אשוטרים קאי וכתיב ופקדו לרבות אף בסוף העם מעמידין שרי צבאות:

עד כדין כר''ע. דדריש בכ''מ לשונות היתירי' במקרא כדאיתא בפרקין דלעיל:

כר''י. דלא דריש מניין:

משנה: וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָֽקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. בַּעֲקֵיבוֹ שֶׁלָּעָם מַעֲמִידִין זְקִיפִים לִפְנֵיהֶם וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְכַשִּׁילִם שֶׁלְּבַרְזֶל בִּידֵיהֶן וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר הָרְשׁוּת בִּידֵיהֶן לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו שֶׁתְּחִילַּת נְפִילָה נִיסָה שֶׁנֶּאֱמַר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּיפָה גְדוֹלָה הָֽיְתָה בָעָם. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיָּנוּסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִפְּלוּ חֲלָּלִים בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת הָרָשׁוּת 39b אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין ב''ד שקיל. אין ב''ד עשוין שיהא אפשר לחלקן שוה בשוה אלא שיהא הרוב לצד א' לקיים אחרי רבים להטות. לא מסתברא דלא וענו ואמרו. כלו' דפריך על דיליף במתני' דבלה''ק שנא' כי ימצא וגו' ולא מסתברא דכן הי' צריך להביא המקרא שנאמר וענו ואמרו וילפינן מלוים מה עני' ואמירה שנאמר להלן בלה''ק אף כאן בלה''ק:

היו יוצאים. ובאים שם ומודדין מן החלל לצד העיירו' שסביבותיו לידע איזו קרובה:

שנאמר כי ימצא וגו'. בגמרא פריך לה היכי יליף מהכא:

מתני' עגלה ערופה בל' הקודש. נאמרה מה שהזקנים אומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו' והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל וגו' הכל בלשון הקודש הוזקקו לאמרן:

מתני' ובעקבו של עם. בסופו של עם שמשמרים שלא יחזרו האחרונ' אחוריהם לנוס:

מעמידים זקיפים מלפניהם. בראשם של צד המלחמה מעמידים בני אדם גבורים ממונים לכך שאם יפול א' מן הנלחמי' יעמידוהו ויזקיפוהו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:

וכשילים. קרדומות של ברזל בידיהן לשמור שלא ינוסו:

בד''א. שחוזרין מן המערכה ויש שאינם זזים ממקומן במלחמת הרשות:

אבל במלחמת מצוה. כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע ומלחמת עמלק הכל יוצאין. א''ר יהודה כו'. בגמ' מפרש לה:

ואחרים מאחוריהן. ובגמרא יליף לה מקרא:

אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כְּתִיב הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. הַכְּסִיל בְּמַה. בְּרַגְלָיו. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. הֶחָכָם עַד שֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלְּדָבָר הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶׁבְּסוֹפוֹ. גַד גְּדוּד יְגוּדֶּנּוּ. גַייְסָא אָתִי מְגַייְסַתֵּיהּ וְהוּא מְגַייֵס לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גייסא כו'. החיל בא עליו לשטפו בארצו והיא יתגבר עליהם לשוטפן:

גד גדוד יגודנו. איידי דקתני במתני' מעמידין אנשי גבורים דחלוצי צבא לפניהן מייתי להאי קרא הכא דכך דרשו חכמים על גבורתם של אנשי שבט גד שהם היו הולכים בראש המלחמה כדכתיב והחלוץ לפניהם:

הכסיל במה ברגליו. בתמיה אלא כדאמר ר' אבא בר מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר רואה את הנולד ומשים אל לבו לידע מה בסופו וזהו עיניו בראשו אלמא דקרי לסופו ראשו:

כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כיני מתני'. בנוסחת הבבלי קתני במתני' שתחילת ניסה נפילה וכן הכא ולפיכך קאמר דאיפכא מיבעי למימר וכן אנו גורסי' במתני' שתחילת נפילה ניסה דכשהן נסין זו היא תחילת הגרמת הנפילה והסופרים העתיקו במתני' כן:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַשְׁמָעוּת בֵּינֵיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְמִלְחֶמֶת הָֽרְשׁוּת מִלְחֶמֶת מִצְוָה. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצֵא אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהוֹן. רַבָּנִין אָֽמְרִין. מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת דָּוִד. מִלְחֶמֶת חוֹבָה זוֹ מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא מִלְחֶמֶת [מִצְוָה] כְּגוֹן אֲנָן דְּאָֽזְלִין עֲלֵיהוֹן. מִלְחֶמֶת חוֹבָה כְּגוֹן דְּאַתְייָן אִינּוּן עֲלֵינָן. כְּתִיב וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי. מָהוּ אֵין נָקִי. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִין. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֵין נָקִי לְבֵיתוֹ שָׁעָה אַחַת. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. לֵית רְבִי בֵּירְבִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סליק פירקא בס''ד

לית רבי ברבי. אין גדול בן גדול דאפי' רבן בן רבן יצא לעבודת המלך להשיא את אבני הרמה כדכתיב שם ולהכי קאמר אין נקי דת''ח נקי מאנגריא הוא ובבבלי מכלתין דף משמע דתרווייהו הוי ת''ח וחתן מחדרו:

אין נקי לביתו שעה אחת. אפי' חתן מחדרו דכתיב ביה נקי יהיה לביתו שנה אחת לא היה נקי באותו הפעם אפי' שעה אחת א''נ שנה א' גרסי':

מלחמת חובה. דקאמר ר''י דהכל יוצאין אפי' במלחמת דוד משכח' לה כגון שבאו העכומ''ז עלינו וצריכים להלחם עמהן ובזה הוא דפליגי ואפי' בעיקר הדין דמתני':

מלחמת חובה זו מלחמת יהושע. לכבוש א''י ולד''ה חובה היא והא דרבנן קרו לה מצוה טעמא כדפרישית לעיל ובזה דוקא הכל יוצאין. ור''י היה קורא מלחמת מצוה גרסינן כגון אנן כו'. כלומר אפי' במלחמת דוד גופי' יש נמי חילוק ומצוה וחובה משכחת לה דאם אנחנו מעצמינו הולכין להלחם עליהן זה קרי ליה מצוה לר''י ומשום שהוא כדי להוסיף על א''י ולדידיה נמי בזה אין הכל יוצאין כדקתני במתני' אלא דקרי לה מצוה נ''מ לעוסק כו' כדלעיל:

ורב חסדא אמר דמחלוקת ביניהון. כלו' אפי' בעיקר הדין דמתני' פליגי דרבנן אמרי מלחמת רשות זו מלחמת דוד גרסינן מה שהיה נלחם לכבש הארצות כדי להרחיב גבול ישראל וקרו לה רשות שאינה אלא להוסיף על א''י כמלחמת דוד בארם צובה וסביבותי' ושלא יתגברו עליהם אויביהם אח''כ ויצרו להם ולהרבות בגדולתם:

אבל במלחמת חובה כו'. בזה פשיטא כ''ע מודים בה אלא דהואיל ור' יודה קרי לרשות דרבנן מצוה הוצרך להוסיף מעלה אחת בקריאת הלשון ולקרות למצו' דרבנן חובה ובזה אין נ''מ כלל ורבנן הואיל וקרו לקמיית' רשות דיים לקרות את שלמעלה ממנה מצוה ואע''פ שהיא מלחמת חובה כגון מלחמת יהושע ומלחמת עמלק והכל יוצאין לכ''ע ובשארי מלחמות אפי' הן לשמור שלא יבאו העכומ''ז עלינו לכ''ע אין הכל יוצאין:

משמעות ביניהון. בין לרבנן יבין לר''י דמתני' אין ביניהן אלא משמעות הלשון דר''י היה קורא למלחמת הרשות דרבנן מלחמת מצוה ונ''מ לפוטרו מן שאר המצות כשעוסק במלחמה זו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אבל בעיקר הדין דמתני' לא פליגי דמה דאמרי רבנן אין הכל יוצאין כן נמי לר''י:

משנה: עֶגְלָה עֲרוּפָה בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה וגר'. וְיָֽצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ. שְׁלֹשָׁה מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הָיוּ יוֹצְאִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם וְשׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִם וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היו יוצאים. ובאים שם ומודדין מן החלל לצד העיירו' שסביבותיו לידע איזו קרובה:

שנאמר כי ימצא וגו'. בגמרא פריך לה היכי יליף מהכא:

מתני' ובעקבו של עם. בסופו של עם שמשמרים שלא יחזרו האחרונ' אחוריהם לנוס:

וכשילים. קרדומות של ברזל בידיהן לשמור שלא ינוסו:

בד''א. שחוזרין מן המערכה ויש שאינם זזים ממקומן במלחמת הרשות:

אבל במלחמת מצוה. כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע ומלחמת עמלק הכל יוצאין. א''ר יהודה כו'. בגמ' מפרש לה:

ואחרים מאחוריהן. ובגמרא יליף לה מקרא:

תַּנֵּי. כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹצְאִין וּמְלַקְּטִין אֶת סִימָנָיו וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ. וּמְצַייְנִין עַל קִבְרוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ בֵית דִּין מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית וְיָמוֹדוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כיצד היו עושין. כשמצאו החלל:

ומלקטין את סימניו. רואין חאריו אם מת הוא ויש בו סימנין הראוין שיהו עורפין עליו ולאפוקי טמין וכה''ג וכדאמרי' לעיל וכן צריך לראות מקום שמונח חוטמו שמודדין ממנו ועושין סימן לזה:

ומוכרין. וקוברין אותו כמו בקברי אשר כריתי לי לשון חפירה כמו כי יכרה איש ובתוספתא גריס חופרין וקוברין שצריך לקברו שם דמת מצוה קנה מקומו כדלקמן הלכה ד':

ומציינין. בסימן על קברו כדי שיבאו ב''ד הגדול מירושלי' וידעו למדוד ממקום קברו:

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. [חָלָל וְלֹא מְפַרְפֵּר.] חָלָל וְלֹא מְפַרְכֵּס. רָאוּהוּ מְפַרְפֵּר כָּן וּבָא לְאַחַר זְמָן וְלֹא מְצָאוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. נַעֲשׂוּ לֹו נִיסִּים [וְחָייָה]. רָאוּהוּ מְפַרְכֵּס כָּן וּבָא לְאַחַר זְמָן וּמְצָאוֹ מֵת בְּמָקוֹם אַחֵר. מוֹדְדִין מִמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא. אֲשֶׁר יי֨ אֱלֹהֶיךְ נוֹתֵן לְךָ. פְּרָט לְחוּצָה לָאָרֶץ. לְרִשְׁתָּהּ. פְּרָט לִירוּשָׁלֵם שֶׁהִיא לְכָל הַשְּׁבָטִים. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל בִּיאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה נֶאֶמְרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס בֵּירִבִּי בּוּן. נֹאמַר כָּל אוֹתָן אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה [לֹא הָיוּ עוֹרְפִים. דִּכְתִיב כִּי יִמָּצֵא. וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְצוּיִין. וְכָל אוֹתָן אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה מְצוּיִים] הָיוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חלל. כי ימצא חלל כתיב ודרשינן בשעת מציאה צריך להיות חלל ולא שהוא עדיין מפרכס דאין מודדין עד שימות:

ראוהו מפרפר כאן. ואמדוהו למיתה ואחר כך באו ולא מצאו אין עורפין דשמא נסים נעשו לו וחיה והלך לו:

מודדין ממקום שנמצא. מת דכי ימצא חלל כתיב:

לרשתה. דריש לשון חלוקה פרט לירושלים שאינה מביאה עגלה ערופה שלא נתחלקה לשבטי':

וכר' ישמעאל. דאיהו נמי דריש לרשתה לשון חלוקה כדאמר לעיל פ''ז דכל מקום שנא' כי תבאו וגו' לאחר ירושה וישיבה היא ויליף מדפרט לך הכתוב באחת מהן בפרשת המלך וירשתה וישבתה בה הה''ד כל מקום שנאמר ביאה בתורה:

ושבע שחילקו. דוירשתה מפרש לאחר שחלקת:

מצוינין היו. להיות עוסקין בכיבוש ובחלוקה ולפיכך לא נתחייבו במצות שתלה הכתוב בביאת הארץ עד לאחר י''ד שנה:

בֵּית דִּין [שֶׁרָאוּ] אֶת הַהוֹרֵג. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ כוּלָן וְיָעִידוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ הֵן חֲלוּקִים בְּעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובית דין שראו את ההרוג גרסינן דצריך שיראו עדים את ההרוג כדלעיל ובבית דין של כ''ג מיירי:

יעמדו שנים. מהם ויעידו לפני אותו בית דין שראו את ההרוג:

יעמדו כלן ויעידו במקום אחר. כלומר דכלן אינן ראוין עכשיו להיות בית דין הואיל והן עדים בעצמן וצריכין שנים מהן להעיד בפני ב''ד אחר:

כשם שהן חלוקין. הני תנאי דברייתא הכא כך הן חלוקין בעדות החדש אם ראוהו ב''ד בלבד דתנא דברייתא קמייתא סבירא ליה כתנא דמתני' ריש פ' ראוהו בית דין דיעמדו שנים כו' ותנא בתרא פליג אמתני' וסבירא ליה דכולן אינן ראוין לבית דין דאין עד נעשה דיין:

דכתיב. בבית דין ועינינו לא ראו והרי ראו מכל מקום:

הלכה: עֶגְלָה עֲרוּפָה כול'. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא וְעָנוּ וְאָֽמְרוּ 40a בָּא לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה. כִּי יִמָּצֵא. לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְצוּיִין. כִּי יִמָּצֵא. לֹא שֶׁתְּהֵא חוֹזֵר וּמְצוֹתֵת עָלָיו. כִּי יִמָּצֵא. אֵין מְצִיאָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. הָא אִם נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. [תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֲפִילוּ עֶבֵד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין] וָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן לָהוֹרֵג כָּאן לַנֶּהֱרָג. וְדָא דְאַתְּ אָמַר אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. בְּאוֹתָן שֶׁאָֽמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ מַכִּירִין אָנוּ אוֹתוֹ. אֲבָל בְּאוֹתָן שֶׁאָֽמְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ אֵין אָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ. [לֹא] הָיוּ עוֹרְפִין. דִּכְתִיב וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. וַהֲרֵי רָאוּ. מִכָּל מָקוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היו עורפין. דלא נודע מי הכהו קרינן ביה. (חסר כאן וצריך להגיה כמו דגרסי' בר''ה) ב''ד שראו את ההורג ואמרו אם אנו רואין אותו אין אנו מכירין אותו לא היו עורפין דכתיב כו':

אבל כו'. ואם אמרו שלא היו מכירין אותו דמרחוק ראוהו:

ודא דאת אמר כו'. זה שאמרנו דאפי' עבד אפי' שפחה נאמנין ולא היו עורפין בכה''ג דוקא שאמרו אם היו רואין אותו אנו מכירין אותו בזה הוא דלא היו עורפין:

כאן לנהרג. דצריכין עדים שיראו בשעת מציאת הנהרג אם ראוי הוא שיהא עורפין עליו כדמצינו כמה דברים המונעין את העריפה כגון צף על פני המים ותלוי באילן וכה''ג וצריך לראות אחר הסימנים כדאמרינן לקמן:

כאן להורג. אם יש עדים שראו ההורג ואפי' עד א' לא היו עורפין דהרי נודע מי הכהו:

וכא. והכא את אומר כן דצריך עדים בדבר בתמיה:

ופריך לא נודע מי הכהו כתיב. ודרשינן הא נודע מי הכהו אפי' מפי עבד או שפחה לא היו עורפין כדתנן לקמן בפירקין:

כי ימצא אין מציאה בכ''מ אלא בעדים. כדכתיב כי ימצא איש שוכב וגו' וכה''ג דבעדי' הוא וה''נ צריך שיהי' עדים בדבר וקס''ד שיהו עדים רואין:

כי ימצא. ועוד דרשינן כי ימצא מעצמו ולא שתהא חוזר ומצותת עליו לחזור ולפשפש אם יש כאן חלל:

כי ימצא. כתיב ולא בשעה שהן מצוין החללין דרבו הרוצחין כדתנן לקמן משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה ובבבלי דריש לה אנמצא סמוך לספר דכתיב כי ימצא פרט למצוי וכן אפשר לפרש הכא ולא בשעה שהן מצוין ליהרג מן העכומ''ז כדאמר לקמן הלכה ב':

בא להתחיל. כלומר דאין ה''נ דמכאן ילפינן אלא דבא להתחיל מתחילת הפרשה הואיל ודריש לי' לכולה לק' וכן במתני' ויצאו כו' ולפיכך נקט לה הכא נמי מתחילתה וסמיך על וענו ואמרו דכתיבא לקמי':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source